|
 |
|
שבועון מעשי בנושא משפט וכסף בשלטון המקומי |
גיליון מס’ 11 - 18.8.13 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בית המשפט קובע כי המסלול הקבוע בסעיף 3 (ג) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, המאפשר להעלות טענות בדבר זהות המחזיק, ברשות בית משפט אף אם לא הוגשו השגה וערר מכוח החוק, שמור למקרים חריגים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| מרווחי בטחון סביב קווי מקורות אינם בגדר "קרקע תפוסה" |
|
העירייה חייבה את מקורות בארנונה בגין שטחי הביטחון המקיפים את קווי תשתיות המים הארציות העוברים בעיר יבנה. בערעור שהגישה מקורות על החלטת ועדת הערר קבע ביהמ"ש לעניינים מנהליים כי שטחי הביטחון אינם בגדר "קרקע תפוסה". ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור של העירייה, תוך שקבע כי עקרונות החיוב של שטחי בטחון נקבעו בפסק הדין שניתן בנוגע לרצועת קווי מתח חשמל (עע"מ 4551/08), וביהמ"ש לעניינים מנהליים יישם בהחלטתו את העקרונות שהותוו.
[בר"מ 2969/13 מנהלת הארנונה של עיריית יבנה נ' מקורות חב' המים בע"מ, עליון, 8.8.13] |
|
|
|
|
 |
|
|
| טענת איני מחזיק תידון בהליכי השגה וערר למעט מקרים חריגים בלבד |
|
בית המשפט דחה בקשת רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר. הנתבע טען שהוא לא החזיק בנכס בגינו נדרש הוא לתשלום הארנונה. בית המשפט קבע שטענת איני מחזיק תידון בהליכי השגה וערר, למעט מקרים חריגים המעוררים חשיבות עקרונית ציבורית. נסיבות המקרה אינן בעלות חשיבות שכזו, ועל כן אין לדון בטענה אלא במסגרת הליכי השגה וערר.
[תא"ק (י-ם) 701039/07 סיאם נ' עירית ירושלים, שלום, 8.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
| אושרה תביעה כייצוגית ביחס לשינוי הגדרת סוגי הנכסים למגורים ללא אישור השרים |
|
אושרה תביעה כייצוגית כנגד עיריית פתח תקווה. בבקשה נטען שהעירייה שינתה את הגדרת סוגי הנכסים למגורים בצווי הארנונה לשנים 1986/87 ו-1990/91, מבלי שניתן לה אישור השרים כנדרש על פי חקיקת ההקפאה. ביהמ"ש קבע כי מדובר במחלוקת משפטית, אשר מעוררת שאלה מהותית המשותפת לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שתוכרע לטובתם. יחד עם זאת, הורה ביהמ"ש על החלפת התובע הייצוגי בשל היעדר עילה אישית של המבקש הייצוגי.
[ת"צ (מרכז) 25773-04-12 אנגל נ' עיריית פתח תקוה, מנהלי, 4.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
| עותר חייב לפרוש תשתית עובדתית מלאה, למצות הליכים ולא להשתהות |
|
בית המשפט סילק על הסף עתירה כנגד חיוב בארנונה שהגישה העותרת. נקבע שהעותרת נמנעה מלפרוש תשתית עובדתית מלאה, בשים לב להליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, שם העלתה טענות עובדתיות שונות. כמו כן, העותרת לא מיצתה את הליכי הערר המוקנים לה בחוק בשל דחיית השגתה, וממילא היא השתהתה בהגשת העתירה מאז נדחתה ההשגה.
[עת"מ (חי') 31099-06-13 כל בודק למטבח המוסדי בע"מ נ' עירית חיפה, מנהלי, 5.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
| אילו טענות להליכי השגה וערר ואילו לתביעת השבה כספית ? |
|
בית המשפט קיבל בקשה לסילוק על הסף של תביעה להשבת כספי ארנונה, באופן חלקי. נקבע שהתביעה להשבת כספים שנגבו לכאורה ביתר בשל הפרשי השטחים תימחק שכן מדובר בטענה שיש להעלות במסגרת הליכי השגה וערר בלבד. לעומת זאת, תביעה להשבת כספים בגין אי מתן הנחה בארנונה, כשירה להישמע בהליך אזרחי, ועל כן תיוותר על כנה.
[תא"מ (עפ') 16697-07-10 נביל דואס נ' מועצה מקומית דבוריה, שלום, 8.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
| פיתוח תשתיות צמודות ע"י משרד הבינוי והשיכון לא מונע חיוב באגרות והיטלי פיתוח |
|
האם רשאית העירייה לגבות היטלי פיתוח מחברות הבנייה, כאשר התשתיות הצמודות בוצעו ע"י משרד הבינוי והשיכון ולא ע"י העירייה ? והאם תשלומים שביצעו היזמים למשרד הבינוי והשיכון בגין הפיתוח הצמוד, מאיינים את זכותה של העירייה לגבות היטלי פיתוח מהיזמים ? בית המשפט מאבחן את הלכת 'בן יקר גת' וקובע כי בנסיבות מקרה זה פיתוח המתחם ע"י משרד השיכון נעשה בעבור העירייה ומטעמה, תוך התניה ברורה כי אינו גורע מזכותה של העירייה לגבות אגרות והיטלי פיתוח. עוד קובע בית המשפט כי המסכת ההסכמית שעמדה בבסיס החיובים הנ"ל אינה עומדת בסתירה להלכת 'דירות יוקרה', בין היתר, מחמת העובדה שהתשלומים שביצעו היזמים למשרד השיכון בגין פיתוח התשתיות הרלוונטיות (מים וביוב), קוזזו מהחיוב באגרות והיטלים בגין התשתיות הנ"ל.
[ת"א 583-07 מכלוף בכור ובניו בע"מ נ' עירית אשקלון; ת"א 629-07 ש.י.א. רפאל פרויקטים בע"מ נ' עיריית אשקלון, שלום, 30.7.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| בנית ? תשלם ! |
|
לאחר שהרסה מבנה קיים בנכס, הקימה התובעת בניין תעשייה חדש, בן 22 קומות ו- 4 קומות מרתפי חניה. תביעתה נגד העירייה ותאגיד המים והביוב להשבת היטלי הפיתוח בהם חויבה (סלילה, מים, ביוב ותיעול) נדחתה, מאחר שבנייה חדשה בנכס היא בבחינת עילת חיוב נפרדת ועצמאית.
[ת"א 1266-07 אדגר השקעות ופיתוח בע"מ נ' עיריית פתח תקוה ואח', מחוזי, 8.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| כללים למינוי שמאי מכריע ושמאי מייעץ |
|
ועדת הערר חזרה על ההבחנה בין מסלולי בירור המחלוקות בעניין היטל השבחה. המסלול העיקרי לבירור מחלוקות בנוגע לגובה החיוב - שמאי מכריע, בעוד לבירור מחלוקת בנוגע לעצם החיוב, יש לפנות בערר לוועדת הערר. "התיקון מאפשר גם חלופה של בירור בוועדת ערר בנוגע לגובה החיוב. אך, אין פירושו של מסלול נוסף זה - מסלול מצטבר... על הנישום לבחור את אחת מהדרכים החלופיות שנקבעו בחוק, לבירור מחלוקת לעניין גובה החיוב בהיטל השבחה, תוך מתן עדיפות בחוק לדרך הבירור בעניין זה אצל שמאי מכריע".
עוד קבעה ועדת הערר כי במסגרת ערר על גובה החיוב ניתן למנות שמאי מייעץ, ובלבד שלא מונה זה מכבר שמאי מכריע.
[ערר (מרכז) 8094/13 ורד שניאור נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה הוד השרון, 5.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
| שמאי מכריע חייב להתייחס לשומות מכריעות נוספות באותו עניין |
|
ועדת הערר דנה בסוגיית התייחסות שמאי מכריע לשומות מכריעות נוספות שניתנו באותו עניין והוצגו בפניו. הועדה קבעה כי על השמאי המכריע להתייחס לאותן שומות, כלכל ראיה המוצגת בפניו במסגרת ההליך, אולם יש בידו את הסמכות לקבוע את משקלן של שומות אלו ביחס לנסיבות המקרה שלפניו.
[ערר (מרכז) 8145/11 שלמה זקן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, 5.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
| האם רשאית רשות לתת עדיפות במכרז לתושב מקומי? |
|
בית המשפט המחוזי מכשיר תנאי במכרז הנותן עדיפות לתושב מקומי, ומוסיף וקובע כי לצדו של עיקרון השוויון ניתן להביא בחשבון שיקולים נוספים, ובכללם קידום אפשרויות התעסוקה בתחומי הרשות.
[עת"מ 16477-06-13 מאמון עבוד נ' ועדת המכרזים שליד מועצה מקומית מג'אד, מנהלי, 23.7.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| פרשנות תנאי סף במכרז – מהי תקופת הניסיון בניהול בית ספר ? |
|
בית המשפט המחוזי קובע כי במסגרת תנאי סף במכרז הדורש ניסיון של 24 חודשים בניהול בתי ספר, ניתן לכלול את תקופות ההערכות לתחילת השנה ולא רק את תקופת ניהול בית הספר במהלך שנת הלימודים.
[עת"מ (ב"ש) 50480-06-13 רשת תיכוני טומשין נ' עיריית קרית מלאכי ואח' ועת"מ 57933-06-13 עתיד – רשת חינוך ובתי ספר בע"מ (חל"ת) נ' עיריית קרית מלאכי ואח', מנהלי, 23.7.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| גם הסכם פשרה במסגרת הליך משפטי חייב להיחתם ע"י מורשי החתימה של הרשות |
|
בית משפט השלום חוזר וקובע כי על התחייבות כספית של רשות, לרבות במקרה של הסדר פשרה, להיות חתומה ע"י ראש הרשות והגזבר בתוספת חותמת הרשות. משמונה חשב מלווה למועצה, על התחייבות זו להיות חתומה גם על ידו. מאחר והסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים אינו עונה לדרישות צורניות אלו הוא בלתי חוקי. לגבי נפקות אי חוקיות ההסכם, מדגיש בית המשפט את ההבדל במקרה בו ניתן השירות זה מכבר לרשות - אז ניתן לעשות שימוש בסעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 ולחייב את הרשות בתשלום מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, לבין הסכם פשרה בלתי חוקי המסדיר את זכותו של הצד השני לפיצויי קיום – אשר במקרה שאינו נחתם כנדרש ע"י הרשות דינו להתבטל.
[ה"פ (חי') 16287-02-12 מועצה מקומית מעליא נ' עו"ד איליא עבד, שלום, 23.7.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
| המבקש ישוב לעבודתו כמציל בחוף 'בננה ביץ' |
|
המבקש הועסק כמציל בחוץ בננה ביץ באכזיב ופוטר לאלתר לאחר שימוע שנערך לו, על רקע ניסיונו להמריד עובדים אחרים לא להתייצב לעבודתם. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את בקשתו וקבע כי לא היה מקום לנקוט כנגד המבקש סנקציה חריפה ביותר, פיטורים, והיה צורך לשקול חלופות ענישה אחרות. בהתאם, הורה בית הדין על השבתו לעבודה כמציל בחוץ בננה ביץ.
[ס"ע (חי') 11015-06-11 חויאר קרספילו נ' מועצה אזורית מטה אשר ואח', אזורי, 8.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
| שירותי הצלה בחופים אינם מהווים מיקור חוץ אותנטי |
|
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של מציל ים שהועסק באמצעות חברות קבלניות מתחלפות באזור המועצה האזורית מטה אשר, וקבע כי בנסיבות המקרה דנן, המועצה לא ביצעה מיקור חוץ אותנטי לשירותי ההצלה בחופיה ולכן יש לראות בה כמעסיקתו של התובע.
[ס"ע (חי') 972-02-09 אלי גרפי נ' המועצה האזורית מטה אשר ואח', אזורי, 8.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
| נכתב על הקרח |
|
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי מסמך ההתחייבות לשיפוי המעביד בגין נזקים עליו חתמה התובעת עם כניסתה לעבודה אינו תקף מבחינה משפטית. בית הדין קבע כי יש להוקיע את המנהג בו נוהגים המעבידים בעת קבלת עובדים לעבודה להחתים אותם על מסמך מסוג זה, מאחר שהעובד תמיד נמצא בעמדת נחיתות מול מעבידו – בית הדין קובע שהסכם כזה הוא void ואין צורך ליתן הודעת ביטול או להוכיח כפיה, אילוץ או עושק.
[ס"ע (ת"א) 49886-03-11 מורן קירש נ' כנפי משק תור בע"מ, אזורי, 5.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
| נדחתה עתירה לסיום כהונתה של מועצת עיריית אלעד |
|
העותר פנה לבית המשפט העליון וביקש כי יינתן צו המורה לשר הפנים ולמשרד הפנים לסיים את כהונתה של מועצת עיריית אלעד ולמנות ועדה למילוי תפקידיה, שכן תקציב העירייה לא אושר במועד הנדרש בסעיף 206 לפקודת העיריות. המשיבים טענו כי המועצה קיבלה החלטה במסגרת הזמנים הקבועה בחוק, והגישה תקציב לאישור משרד הפנים במועד. משהמועצה פעלה בשיתוף פעולה עם משרד הפנים בנושא, אין חובה להפעיל את הסמכות למינוי ועדת קרואה. בית המשפט העליון דחה את העתירה מבלי להידרש לסוגיה לגופה, וזאת לאור העיתוי ואינטרס הציבור לקיום בחירות דמוקרטיות שכן מינוי ועדת קרואה הוא לתקופה של 3 שנים לפחות, מה שיביא לביטול הבחירות המקומיות הקרבות.
[בג"ץ 8786/12 שי נתן נ' שר הפנים ואח', עליון, 1.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| © כל הזכויות שמורות לאברהם בר עורכי דין |
|
| דיוור זה הינו עדכון מקצועי בלבד ואין לראות באמור בו חוות דעת או ייעוץ משפטי |
|
| רחוב עין הקורא 10, ראשון לציון, מיקוד 75289 | טלפון: 03-9599999 | www.bar-law.co.il |
|
|
|
