|
|
|
|
|
|
|
| נדחתה עתירה לבג"ץ בנוגע לאי מתן הנחה בארנונה בשל קיומו של סעד חלופי ושיהוי |
|
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה עתירה בנוגע לאי מתן הנחה בארנונה. נקבע שלעותר ישנו סעד חלופי, בדמות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. כך גם עשה העותר בעבר עת הגיש בשנת 2012 עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים, ואותה עתירה נמחקה בשל שיהוי. לפיכך, קבע ביהמ"ש העליון כי בנוסף דין העתירה לבג"ץ להידחות אף היא על הסף בשל השיהוי של העותר.
[בג"ץ 906/13 אלי אלחדד נ' עירית רעננה ואח', עליון, 20.8.13] |
|
|
|
|
 |
|
|
| הודעה לאקונית בנוגע להפסקת שימוש אינה בסיס לפטור מתשלום ארנונה |
|
ביהמ"ש דחה ערעור מנהלי על דחיית ערר ארנונה, שכן המערערת מסרה למשיב הודעה לאקונית ולא מפורטת בנוגע להפסקת השימוש במחצבה שהוחזקה על ידיה. לפיכך נקבע כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה לקבלת פטור מתשלום ארנונה לנכס הרוס ע"פ ס' 330 לפקודת העיריות, או לקבלת הנחת נכס ריק ע"פ תקנות ההנחה בארנונה. עוד נקבע שהפסקת פעולות החציבה והכרייה אינה בהכרח הפסקת השימוש בקרקע, שכן החזקת חומרי הגלם שהם תוצר המחצבה, והספקתם משטח האתר, היא כשלעצמה חלק מהפעילות של המחצבה.
[עמ"נ (נצ') 49415-09-12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' מנהל הארנונה - מועצה אזורית בגלבוע, עניינים מנהליים, 14.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
| עותר כנגד חוקיות צו הארנונה חייב להציג ראיות הסותרות את חזקת התקינות העומדת לטובת העירייה |
|
ביהמ"ש דחה עתירה מנהלית כנגד חוקיות צו הארנונה של עיריית חדרה. העותרת טענה כי העירייה ביצעה שני שינויים בצו מבלי לקבל את אישור השרים כנדרש בחוק. לגבי השינוי הראשון, במסגרתו שונתה הגדרת "קרקע תפוסה" בצו, נקבע שהמחלוקת האם החיוב הוא בגדר הטלת ארנונה לראשונה או שינוי סיווג קיים הנה עובדתי, ולפיכך יש להביאה לדיון בפני מנהל הארנונה ולא במסגרת עתירה זו. לגבי השינוי השני במסגרתו הועלה תעריף החיוב בצו הארנונה, נקבע שהעותרת לא הציגה ראיות הסותרות את חזקת התקינות, לפיה ההנחה היא שהעירייה התקינה את צו הארנונה כדין, וקיבלה את אישור השרים לשינוי בצו. עוד נקבע כי משאי החוקיות הנטענת התרחשה בשנת 1987, לפני למעלה מחצי יובל, הרי שבשל חלוף הזמן, על הראיות לסתירת חזקת התקינות להיות כבדות משקל במיוחד.
[עת"מ (חי') 16369-08-11 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' עירית חדרה, עניינים מנהליים, 13.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
| דחיית בקשה לאישור תובענה כייצוגית בעניין סיווג הארנונה של מרפאות שיניים |
|
הבקשה עסקה בשאלת הסיווג הנכון למרפאות שיניים על פי צו הארנונה של תל אביב. נטען כי יש לסווגן כ-"בתי מלאכה", בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מישל מרסיה (בר"מ 4021/09), שם נקבע כי נוכח הסיווגים הקיימים בצו הארנונה של תל אביב, יש לסווג מספרה כ-"בית מלאכה". ביהמ"ש קבע שלא קיימת אפשרות סבירה שהשאלות העולות בתובענה יוכרעו לטובת הקבוצה הייצוגית, ועל כן נדחתה הבקשה לאישור תובענה כייצוגית.
[ת"צ (ת"א) 27695-01-12 מיכאל ברקו נ' עיריית תל-אביב - יפו, עניינים מנהליים, 11.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
| היום ה- 60: בקשה לדחיית ערר ביוב בשל העדר סמכות עניינית נדחתה בשל פגם במעשה מינהלי |
|
מה דינה של החלטה ליתן ארכה להגשת ערר ביוב בניגוד להוראות הדין? חמש שנים לאחר שהוגש כנגדן ערר ביוב, ואף לאחר שהתקיים דיון הוכחות בעניינו, הגישו המועצה האזורית והועדה המקומית לתכנון ולבנייה בקשה לדחיית ערר הביוב בשל העדר סמכות עניינית. טעם הבקשה נעוץ היה בכך שיו"ר ועדת הערר לענייני ביוב נתן לעוררת ארכה להגשתו בחלוף למעלה מ-60 ימים ממסירת דרישת התשלום. ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי אין מדובר בשאלה של סמכות עניינית, וכי התנהלות הרשויות והשתהותן בהעלאת הבקשה עולה כדי חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי משפט.
[רע"א 4607/13 המועצה האזורית מטה אשר ואח' נ' אבן קיסר בע"מ, עליון, 18.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| כרסום בהלכת "קנית"- חיוב בעל הסכם פיתוח בהיטל השבחה |
|
חברה רכשה זכויות מבעל חוזה פיתוח (שנחתם ב- 1991), ובעקבות כך חתמה על חוזה פיתוח חדש עם ממ"י. על פי חוזה הפיתוח - בתום תקופת הפיתוח ייחתם הסכם חכירה לדורות במקרקעין לתקופה של 49 שנה, שתחילתה ביום אישור הסכם הפיתוח המקורי, קרי - 1991. בית המשפט פסק, כי אף שטרם מולאו תנאי חוזה הפיתוח, וחוזה החכירה טרם נכנס לתוקף, תחשב החברה כ- "חוכרת לדורות" לעניין חיובה בהיטל השבחה. בכך יישם בית המשפט את החריג בהלכת "קנית" של המשפט העליון.
[ה"פ (חי') 36563-11-11 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שומרון נ' אינג' בר יהודה בע"מ, מחוזי, 12.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| דחיית עתירה לביטול הפקעה - השאלה האם נזנחה מטרת ההפקעה תיבחן לאור התכנון הסביבתי הכולל |
|
ביהמ"ש דחה את הטענה כי הרשות לא פעלה למימוש המטרה הציבורית לשמה הופקעה הקרקע, בקבעו כי השאלה האם יש להורות על ביטול ההפקעה בעטיו של שיהוי תיבחן לא רק ביחס לחלקה הספציפית בה מדובר, אלא ביחס למתחם בו היא כלולה, עליו חל תכנון סביבתי כולל.
[עת"מ (מרכז) 32853-09-11 שרה ארנון ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון ואח', עניינים מנהליים, 8.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| דין הפקעה שהוועדה המקומית כלל לא הייתה מודעת לה, וממילא לא היתה לה תכנית ביחס לשטח המופקע - להתבטל |
|
בית המשפט קובע כי בנסיבות בהן הוועדה המקומית לא נקטה כל פעולה למימוש מטרת הפקעת מגרש משך למעלה מ-33 שנים, ואף כלל לא ידעה כי המגרש הנדון הופקע על ידיה, דין ההפקעה להתבטל. בית המשפט מוסיף וקובע כי אמנם העותרת השתהתה בהגשת עתירתה, ברם בנסיבותיו החריגות של המקרה, אין די בשיהוי הסובייקטיבי כדי לחסום את דרכה של העותרת לבירור העתירה לגופה. הלכה למעשה, מבחינה אובייקטיבית, לא הוביל שיהוי זה לפגיעה באינטרס ציבורי או בהליכי מימוש ותכנון השטח.
[עת"מ (ב"ש) 51198-01-12 עומרים - כפר שיתופי חקלאי א.ג.ש נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עומר ואח', עניינים מנהליים, 29.7.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
| אין לתמוך תביעת ירידת ערך בחוות דעת בדבר פיצויי הפקעה |
|
ביהמ"ש קובע כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה ביחס לקיומה של פגיעה במקרקעין, ובתוך כך מבהיר כי נטל ההוכחה מוטל על כל עורר ועורר בנפרד. בין היתר, נקבע כי צירוף הערכת שווי פיצויי הפקעה חלף הערכת פיצויי ירידת ערך, במסגרת תביעת פיצויים, הינו פגם מהותי. כמו כן, נקבע כי היעדר ביטוי ראוי להשפעת כלל התכניות אשר חלו על המקרקעין ב"מצב קודם" הינו בבחינת פגם בשומה, המאיין אותה. טענת המערערים בדבר פגיעה ב"פוטנציאל תכנוני" נדחתה אף היא, בהיותה טענה כללית ולא מבוססת. משלא הוכחה כלל פגיעה במקרקעין, ממילא לא היה מקום להעביר העניין להכרעת שמאי מכריע.
[עמ"נ (ת"א) 24576-04-10 ישיבת יקירי ירושלים נועם ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חולון, עניינים מנהליים, 13.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
|
| ביה"ד אוכף בתוקף את איסור העסקת קרובי משפחה |
|
בית הדין האזורי לעבודה דחה בקשה לבטל את החלטת ועדת השירות במשרד הפנים לפסול את המבקשת מלשמש בתפקיד מנהלת "עיר ללא אלימות". בית הדין קבע כי החלטת משרד הפנים הייתה סבירה בנסיבות העניין, נוכח קרבת המשפחה של המבקשת לגזבר המועצה ולמזכירותיו של ראש המועצה, לו כפופה מנהלת "עיר ללא אלימות".
[פ"ה (נצ') 26856-07-13 זינאת קאדרי נ' מועצה מקומית נחף, משרד הפנים ואח', עבודה, 14.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
| עובד שעבודתו הופסקה מטעמי ביטחון זכאי לפיצויי פיטורין חלקיים |
|
השב"כ הכריז על התובע כ"מנוע שב"כ" ולפיכך הופסקה עבודתו. על אף שעבודתו של התובע הופסקה בשל מגבלה ביטחונית שהוכתבה למעסיק, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי בנסיבות העניין ראוי שהמעסיק ישלם לתובע 25% מתשלום פיצויי הפיטורין.
[תע"א 9543-09 נדאל דראגמה נ' נתן דה לוי בע"מ, עבודה, 14.8.13] |
|
|
|
|
|
|
|
| נדחתה תביעתו של מדריך ריקודי עם להכרתו כ"שכיר" |
|
בית הדין האזורי לעבודה דחה במלואה את תביעתו של מדריך ריקודי עם להכרתו כ"שכיר" ולתשלום זכויות הנובעות ממעמד זה. בית הדין לעבודה קבע כי בחינה של מבחני העזר שנקבעו בפסיקה מובילה לכך שהתובע היה "קבלן" במעמד "עצמאי" וכי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.
[ס"ע 349-12-11 רז מגן נ' החברה העירונית ראשון-לציון לתרבות, ספורט ונופש בע"מ, עבודה, 13.8.13] |
|
|
|
|
|
|
